פרופ’ יפה זילברשץ, יו”ר הות”ת:

• מערכת ההשכלה הגבוהה צפויה לעבור שינוי אמיתי בעקבות אישור התוכנית התקציבית הרב שנתית והגדלת תקציב המערכת בכ- 7 מיליארד ש’ לאורך השנים הקרובות
• לראשונה יושם דגש על שיפור איכות ההוראה באמצעות חידוש התשתיות המיושנות ובאמצעות פיתוח תכניות למידה מקוונת ומיזמים לקידום חדשנות ויזמות בהוראה
• ישופרו תשתיות המחקר באמצעות הגדלת תקציב מענקי המחקר והקרנות התחרותיות בסכום שנתי של 2 מיליארד ₪

שנת הלימודים האקדמית תשע”ז תיפתח ביום ראשון, 30 באוקטובר 2016, ב- 63 מוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ. במסגרת זו צפויים ללמוד 310,565 סטודנטים באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה.

בשנת הלימודים הקרובה יחל יישומה של התכנית הרב שנתית החדשה שגובשה לאחרונה לשש השנים הקרובות (תשע”ז-תשפ”ב), תכנית הכוללת מספר יעדים מרכזיים, בניהם:

• עידוד המצוינות המדעית-מחקרית והגדלת המשאבים עבור תשתיות וקרנות מחקר והפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (Big Data)
• עידוד החדשנות בהוראה ושיפור איכות ההוראה
• קידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה תוך מתן מענה לצרכים הלאומיים ולצרכי המשק בהיבטים של הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק התעסוקה בדגש על הגדלת מספר בוגרי מדעי המחשב, תחומי ההנדסה המבוקשים יחד עם חיזוק מדעי הרוח
• קידום ושילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה
• עידוד וסיוע לחרדים בלימודים אקדמיים
• הרחבת הנגישות לאוכלוסייה האתיופית
• קידום וייצוג נשים באקדמיה.

כ- 234,965 סטודנטים צפויים ללמוד לתואר ראשון ללמוד (מתוכם כ- 58,690 סטודנטים חדשים), לתואר שני 63,120, לתואר שלישי 11,075 ולימודי תעודה 1,405.

המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי תואר ראשון על ידי הסטודנטים החדשים הם[1]: רפואה כללית (יחס המועמד ללומד עומד על 3.8, קרי על כל 3.8 מועמדים ללימודי רפואה כללית רק מועמד אחד מתקבל), ארכיטקטורה ובינוי ערים (2.5) ומקצועות עזר רפואיים (2), מצורף בהמשך רשימה מלאה של יתר המקצועות.

מניתוח התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון עולה כי מרבית הסטודנטים לומדים את המקצועות הבאים: מדעי החברה כ 19.2אחוזים, הנדסה ואדריכלות כ 18.1 אחוזים וחינוך והכשרה להוראה כ 16.1 אחוזים, מצורף בהמשך רשימה מלאה של יתר תחומי הלימוד.

בהקשר למצבן של תכניות במדעי הרוח אמרה יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ’ יפה זילברשץ: מדעי הרוח מהווים נדבך חשוב במערכת השכלה הגבוהה וברקמתה החברתית של המדינה. אי לכך החלטנו להשקיע  משאבים אמיתיים בפיתוח תחומי מדעי הרוח מתוך תקווה שכבר בעתיד הקרוב נוכל לראות שינוי מגמה בתוכניות אלו אשר הלכו וגוועו בשנים האחרונות. יחד עם זאת חייבים להבין כי אין מדובר בתוכניות קסם ובסופו של דבר הבחירה באשר למסלול הלימודי הינה של הסטודנטים”

בנוגע לשילוב חרדים ואתיופים במוסדות ההשכלה הגבוה אמרה פרופ’ זילברשץ כי “כל סטודנט חרדי הלומד לתואר אקדמי בכל סוג מוסד העומד בקריטריונים סוציו-אקונומיים מסוימים, יוכל לקבל הלוואה לשכר הלימוד. לאחר קבלת הזכאות לתואר, תהפוך חלק מההלוואה למלגה. אני חושבת שזו בשורה מצוינת לא רק עבור הסטודנטים החרדים אלא לגבי המשק כולו. בנוסף נשקיע כמאה מיליון שקלים לשילוב סטודנטים ממוצא אתיופי בהשכלה הגבוהה”.

קובץ הנתונים המלא שהוכן על ידי אגף תכנון שבמועצה להשכלה גבוהה

[1] באוניברסיטאות