04/10/2021

פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב – 2022/2021

לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב – 2022/2021

קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל

 

  • בתשפ"א זינק מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בכמעט 24,000, רובם בתואר הראשון – כ-17,800.
  • המשך העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים בתחומי ההיי טק ובכלל זה נשים.
  • הקצאת משאבים לתוכניות הסיוע לסטודנטים בגובה של כחצי מיליארד ₪ בשנה, ובכלל זה תוספת סיוע ייעודי למשבר הקורונה בגובה 100 מיליון ₪.
  • תוספת של 70 מיליון ₪ לקידום ההוראה הדיגיטלית לטובת פיתוח אמצעים טכנולוגיים והכשרת צוותים טכנו פדגוגיים.
  • למידה משלבת התנסות – השקעה של כ-24 מיליון ₪ בקורסים אקדמיים מוטי תעסוקה לשנים תש"ף-תשפ"ב ותוספת חד פעמית של 30 מיליון ₪ לשנים תשפ"ג-תשפ"ד.
  • השקת פרויקט הקוונטום בסכום של 1.2 מיליארד ₪ בשיתוף מפא"ת, הרשות לחדשנות, משרד המדע ומשרד האוצר.
  • סה"כ 38,010 סטודנטים ללימודי הנדסה בשנה"ל תשפ"א, מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל (כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). בנוסף למדו עוד 20,060 סטודנטים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון. סה"כ כ-58,070 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים.
  • בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ-1,000 ל-2,200.

 

שרת החינוך, ד״ר יפעת שאשא ביטון:

״אני מברכת את 350,000 הסטודנטים והסטודנטיות הנכנסים השנה לשערי המוסדות להשכלה גבוהה.
כמערכת המכינה את בוגריה לשוק העבודה, האקדמיה שואפת להיות קשובה ורלוונטית לצרכי התעסוקה במדינת ישראל כך שבוגריה ישתלבו בכל תחום ויחזקו את החוסן הלאומי.

כמי שרואה בצמצום הפערים בחברה הישראלית יעד בעל חשיבות רבה, אנו נמשיך לפעול להנגשת האקדמית לכלל שכבות האוכלוסיה תוך שמירה על איכות אקדמית. בתוך כך נפעל ביתר שאת להקמתה של האוניברסיטה בגליל.

המערכת האקדמית מצמיחה את טובי החוקרים ומביאה כבוד גדול למדינת ישראל. נמשיך לחזק את תחום המחקר גם בשנה הקרובה ולהצמיח חוקרים חדשים.

פרופ' יפה זילברשץ , היו"ר היוצאת של הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה: "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית. התוספת התקציבית אפשרה  למערכת לפתח ולהרחיב את תכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. בנוסף, ניכר גידול משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות בכלל ובנושאי דגל בפרט: מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, רפואה מותאמת אישית, מדע וטכנולוגיה קוונטים ומדעי הרוח. כמו כן, מספר הפרסומים האקדמיים גדל, ובזכות התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההייטק התווספו למערכת סטודנטים רבים בתחומים אלה ולימודי ההנדסה הפכו להיות מסלול הלימודים המבוקש ביותר בישראל. מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית שהובלנו איפשרה למערכת לקיים הוראה מלאה בעידן הקורונה. בנוסף, המערכת מקדמת לימודי יזמות וחדשנות והרחבת שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה".

 

הגדלת שיעור הנשים באקדמיה

  • נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58% בתואר הראשון, 64% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי.
  • גידול במספר הנשים שלומדות לימודי היי טק – בשנים תש"ע-תשפ"א גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) מ-2,622 ל-6,784 בתשפ"א, וגדל ב-40% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,008 סטודנטיות בתשפ"א.
  • הושק מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמינהל המוסדות להשכלה גבוהה.

הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות 

  • הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: בשנת תשפ"א כמעט 58,000 סטודנטים המהווים כ-30% מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של סטודנטים בני ישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת בהן עמד חלקם על 35% מהלומדים לתואר ראשון וזאת בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלה שעמד על 36%.
  • הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: כ-58,000 סטודנטים מהחברה הערבית, המהווים כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 21% מחלקם באוכלוסייה. זהו גידול של 122% מתחילת העשור שחלף.
  • תכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון בשש השנים האחרונות – מ-2,608 בתשע"ה ל-3,782 בתשפ"א. שיעורם בקרב הסטודנטים – 1.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה – 1.7%.
  • גידול במספר הסטודנטים החרדים: כ-15,350 סטודנטים חרדים – גידול של כ-2,000 המהווים גידול של 15% במספר הסטודנטים בהשוואה לתש"ף, 4.6% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13% מחלקם באוכלוסייה.

בינלאומיות בהשכלה הגבוהה

  • דירוג ה- OECD: ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית בקרב גילאי 64-25.
  • ממשיכים לקדם את הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה: עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.

תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה 

  • הגדלה משמעותית של תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה: מ-7.3 מיליארד ש"ח ב-תשע"א ל-12.5 מיליארד ש"ח בתשפ"ב
  • הגדלת תקציב קרנות המחקר פי 2.4 – תוך עשור הוכפל פי 2.4 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל מ-536 מיליוני ש"ח ל-1,297 מיליוני ש"ח
  • גידול משמעותי בזכיות בקרנות מחקר תחרותיות (ממוצע דו שנתי) – מכ-157 מיליון דולר בתשע"א ל-331 מיליון דולר בתשפ"ב (90%+)
  • תוספת של כ-620 מיליוני ₪ בתשתיות המחקר במסגרת התכנית הרב שנתית