17/12/19

לימודי אנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות – דו”ח הוועדה הבינלאומית

המועצה להשכלה גבוהה רואה חשיבות רבה בלימודי האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות, כחלק ממערך הקניית כלים וידע לסטודנטים במהלך לימודיהם לתואר אקדמי. רכישת מיומנויות בשפה האנגלית היא תנאי בסיסי והכרחי לאפשר לסטודנטים להתמודד עם חומרי הרקע בקורסים השונים במהלך לימודיהם האקדמיים, ולאפשר לבוגרים להשתלב באופן מיטבי בשוק התעסוקה המקומי והבינלאומי. ידע בשפה האנגלית נדרש לצורך הבטחת רמה אקדמית נאותה ועולה בקנה אחד עם תהליכי הגלובליזציה בארץ ובעולם ועם מדיניות מל”ג/ות”ת בנושא בינלאומיות.

דו”ח הוועדה הבינלאומית שבחנה את לימודי האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות בישראל, והחלטת ות”ת בנושא מיום 13.3.2019, נשלחו למוסדות להשכלה גבוהה, פורום הרקטורים, התאחדות הסטודנטים ופורום המורים ביחידות לאנגלית על מנת לקבל התייחסותם.

בישיבתה ביום 3.12.2019 דנה ועדת המשנה להבטחת איכות בתגובות ובהתייחסויות המוסדות להשכלה גבוהה והגורמים הנוספים לחומרים שנשלחו.

בישיבתה ביום י”ט בכסלו תש”פ (17.12.2019), בהתבסס על המלצות ועדת המשנה להבטחת איכות ודו”ח הוועדה הבינלאומית, החליטה המועצה להשכלה גבוהה כדלקמן:

  1. לימוד אנגלית בדגש על ארבע מיומנויות לרכישת שפה (CEFR):

א.         בתוך חמש שנים (שנה”ל תשפ”ה), מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל תעבור ללימוד והערכה של השפה האנגלית בשיטה הכוללת את ארבע המיומנויות הנדרשות בשפה: קריאה, כתיבה, הבנה ודיבור.

ב.         על מנת לשמור על הרצף של התכנים והידע בשפה האנגלית מלימודי התיכון ובכניסה לעולם האקדמי, ישנה חשיבות כי התהליך יתנהל בד בבד עם תהליך דומה שיקיים משרד החינוך, אשר הצהיר על כוונתו לעבור למתכונת החדשה של ארבע המיומנויות בלימודי האנגלית, לרבות בבחינות הבגרות, וכן תהליך שיקיים  המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל”ו) בקשר עם מבחני הסיווג (פסיכומטרי, אמיר, אמירם).

ג.          לימודי האנגלית בהתאם למתכונת החדשה יעשו במסגרת שעות הלימוד הקיימות כיום בהכשרה לשפה האנגלית, וללא הגדלת שעות הלימוד.

ד.         באחריות המוסדות להשכלה גבוהה לדאוג, בתוך חמש שנים, להכשרת המורים לאנגלית להוראת ארבע המיומנויות כאמור.[1]

  1. קורסי הכשרה וקורסי תוכן (EMI) בשפה האנגלית:

א.         כל סטודנט שיחל לימודיו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנה”ל תשפ”ב, ילמד לפחות שני קורסים בשפה האנגלית במהלך לימודי התואר הראשון. בדרישה זו יכולים להיכלל: קורסי הכשרה ללמידת השפה, קורסים מהדיסציפלינה, קורסי בחירה, קורסי העשרה, קורסים רוחביים במוסד בשפה האנגלית וכיוצ”ב, לפי שיקול דעת המוסד וזמינות הקורסים.

ב.         הדרישה מהסטודנט כאמור בסעיף א’, תקבע בהתאם לרמת הסיווג שלו בכניסה ללימודיו האקדמיים, כך שכל סטודנט, בכל רמת כניסה, ישפר את רמתו בשפה האנגלית במהלך לימודיו האקדמיים.

ג.          בהמשך לאמור, מובהר כי שני הקורסים בשפה האנגלית יהיו שני קורסי הכשרה ללמידת השפה האנגלית או שני קורסי תוכן או קורס הכשרה וקורס תוכן, וזאת בהתאם לרמת הסיווג של הסטודנט בכניסה ללימודיו האקדמיים. לפיכך, סטודנטים הנדרשים על ידי המוסד ללמוד קורסי הכשרה  במסגרת היחידות ללימודי האנגלית, לא יידרשו מכוח החלטה זו לקורסים נוספים, כל עוד למדו לפחות שני קורסים במסגרת זו.

ד.         כמו כן מובהר כי קורסי התוכן אשר יינתנו בשפה האנגלית, יהיו קורסים אקדמיים הנכללים בתוכנית הלימודים הרגילה של הסטודנט, ולפיכך מזכים בנ”ז לתואר ונכללים בשכר הלימוד. מומלץ למוסדות לציין על גבי גיליון הציונים של הסטודנט, כי קורסים אלו נלמדו בשפה האנגלית.

ה.         באחריות המוסדות להשכלה גבוהה לדאוג להכשרת המורים להוראת קורסי תוכן בשפה האנגלית.[2]

ו.          על המוסדות להקים מערך מוסדי לייעוץ והכוונה של הסטודנטים בכל הקשור ללימודי הקורסים בשפה האנגלית, לרבות איתור וליווי הסטודנטים המתקשים בלימודים אלו, ומומלץ כי יכללו  מערך סיוע לסטודנטים.

  1. תנאי סף וסיווג:

א.         בהתאם להודעתה, בתוך שלוש שנים תפתח מאל״ו בחינת סיווג חדשה באנגלית שתהיה מבוססת על ארבע המיומנויות הנדרשות בשפה: קריאה, כתיבה, הבנה ודיבור.

ב.         עד למעבר המלא של מבחני הסיווג והוראת האנגלית למתכונת ה-CEFR, סיווג רמת הסטודנט ללימוד האנגלית במוסד, יקבע על פי המקובל כיום (ובהתאם להחלטת מל”ג מה-11.6.2013).

ג.          בתוך חמש שנים מיום קבלת החלטה זו, יובא לדיון נושא סיווג רמת האנגלית ותנאי הסף.

  1. סגל הוראה:

א.         באחריות המוסדות להשכלה גבוהה לוודא כי כל הסגל המלמד את קורסי ההכשרה לשפה האנגלית, יעבור הכשרות שוטפות להוראת אנגלית, לרבות הוראה בהתאם ל-CEFR.

ב.         מיום קבלת החלטה זו, סגל חדש שיגויס להוראה במסגרת קורסי ההכשרה לשפה האנגלית, יהיו רק בעלי תואר שני ומעלה בתחום רלוונטי.

  1. היערכות ליישום הרפורמה:

בהתבסס על תגובות המוסדות והגופים הנוספים שהתייחסו להחלטת ות”ת ודו”ח הוועדה הבינלאומית, ועל מנת ליישם את ההחלטות המפורטות לעיל, יש לקדם את הנושאים הבאים:

א.         הכשרת מרצים לאנגלית להוראת ארבע המיומנויות בהתאם ל-CEFR.

ב.         הכשרת מרצים להוראת קורסי תוכן בשפה האנגלית (EMI).

ג.          תרגום, הסבה, תחזוקה ופיתוח קורסי תוכן להוראה בשפה האנגלית.

ד.         הקמת תשתית מוסדית לאיתור וליווי סטודנטים המתקשים בלימודי השפה האנגלית.

ה.         הקמת מערך סיוע לסטודנטים.

 

 

  1. קורס מקוון ללימודי אנגלית:

לאור המלצת הוועדה הבינלאומית, הציונים הנמוכים בבחינות רמ”א ועמדת המוסדות האקדמיים, האפשרות להיבחן לצורך סיווג רמת האנגלית במבחן רמ”א (על בסיס הקורס המקוון הקיים של האו”פ), תבוטל החל ממועד אפריל 2020.

  1. מעקב ותאום:

א.         תוקם ועדת ליווי לתהליך יישום הרפורמה המוצעת כמפורט לעיל, ולצורך  מעקב אחר רצף התהליכים האקדמיים והתאומים הנדרשים אל מול משרד החינוך, מאל”ו וגורמים רלוונטיים נוספים.[3]

ב.         בתום שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה, יתבקשו כלל המוסדות לדווח על פעולותיהם ועל התקדמותם ביישום ההחלטה.

[1] הכשרת המורים לאנגלית להוראת ארבע מיומנויות השפה תוכל להיעשות בין השאר:

  • באמצעות קורס מקוון (כדוגמת התאמת הקורס הקיים כיום אשר פותח ע”י “אקוסטאר”).
  • באמצעות סדנאות והכשרות ייעודיות. אפשרי במסגרת המרכזים לקידום ההוראה במוסדות.
  • שת”פ בין מוסדות, ארגוני המורים וכד’.

[2] ההכשרות יוכלו להתבצע בהובלת הרכזים לקידום ההוראה/ קורסים מקוונים/ קורסים מרכזיים על ידי HINET , שת”פ בין מוסדות וכד’.

[3] ועדת הליווי תורכב בהתאם להחלטת מל”ג מיום 12.2.19 בנושא “נוהל מינוי ועבודת ועדות היגוי/שיפוט של מל”ג/ות”ת”  ותכלול גם נציג סטודנטים ואנשי מקצוע מתחום הוראת השפה האנגלית.