למידה דיגיטלית

הפלטפורמה הבינלאומית edX.org:

מיזמים שונים קמו והקימו פלטפורמות שיוכלו לשמש להעלאת קורסים מקוונים ולהנגשתם לקהלי היעד הרלוונטיים. קיימים מספר ארגונים מובילים שפיתחו פלטפורמות ל- MOOCs ברמה אקדמית, רובם במסגרת חברות עסקיות וחלקן כגופים ללא מטרות רווח,  והם מציעים פלטפורמות בינלאומיות להגשת קורסים ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם למיליוני לומדים. אחד המובילים בין מיזמים אלו, הוא edX.Inc  – מלכ”ר מייסודן של אוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, אשר פיתחו פלטפורמה לקורסים מקוונים באתר על בסיס פלטפורמה בקוד פתוח.

צעד משמעותי שנעשה על-ידי המטה הלאומי “ישראל דיגיטלית” בנושא הלמידה האקדמית המקוונת הוא ההתקשרות עם חברת  edX.Inc. במסגרת התקשרות זו, מדינת ישראל, באמצעות “ישראל דיגיטלית” מצטרפת כ”חבר תורם” (contributing Member) ל-  edX.org ובכך נפתחת האפשרות לכלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל להעלות MOOC-ים (Massive Open Online Courses) לאתר edx.org העולמית ללא עלות נוספת מצד המוסדות. וזאת תוך עמידה בתנאי הסף שהציבה edX, הנוגעים בין היתר למספר הקורסים שיועלו בשנה ולאיכות הקורסים. קורסים אלו יהיו נגישים למיליוני משתמשי edX בכל רחבי העולם. המימוש בפועל של ההצטרפות של מדינת ישראל נעשה דרך קולות קוראים (קול קורא ראשון ושלישי) בנושא למידה דיגיטלית, לפיתוח והעלאת קורסים לפלטפורמה הבינלאומית של edX.org.

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

רשימת הזוכים בקולות הקוראים:

 

הפלטפורמה הלאומית קמפוס:

קמפוס הינו פרויקט דגל של ישראל דיגיטלית בתחום החינוך וההשכלה, שהוקם לטובת הגדלת הנגישות להשכלה ולמידה דיגיטלית, צמצום פערים חברתיים, הגברת שוויון ההזדמנויות למגוון אוכלוסיות ומתן פתרונות הכשרה גמישים לשוק העבודה המתחדש. הפלטפורמה תשמש את משרדי הממשלה וגופים אקדמיים ואחרים[1] לקידום קורסים מקוונים, אקדמיים ואחרים, כמו גם הכשרות מקצועיות בעברית, בערבית ובאנגלית.

המיזם מתמקד בארבעה סוגי אוכלוסיות לומדים במדינה ישראל ובהתאם בנוי מארבעה רכיבים:

א. הרכיב האקדמי: מיועד לסטודנטים ולמועמדים ללימודים להשכלה גבוהה.

מל”ג/ות”ת ומטה ישראל דיגיטלית חברו לשותפות אסטרטגית לשינוי פני אופני ההוראה והלמידה במסגרות ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות למידה דיגיטלית. ברכיב זה יופיעו קורסים אקדמיים של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

מל”ג/ות”ת אחראיות להגדרת הרכיב האקדמי שייושם באמצעות המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, כאשר אלו יוכלו לתרום ולפתח קורסים במסגרת קולות קוראים. חשוב לציין כי הרכיב האקדמי בקמפוס יהיה הרכיב היחיד אשר יכלול קורסים אקדמיים (שיכולים, בהתקיים תנאים מסוימים, להיות מוכרים לנקודות זכות בתואר אקדמי).

ב. רכיב המיועד לקידום כישורי חיים ותעסוקה של אוכלוסיות מודרות בישראל

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה בצמצום פערים חברתיים למינוף פלטפורמת קמפוס לתועלת אוכלוסיות מודרות בישראל. מטרת קורסים אלו הנה לקדם אוכלוסיות מודרות (חרדים, ערבים, קשישים וכיו”ב) בישראל באמצעות חיזוק מיומנויות המאה ה-21 (אוריינות דיגיטלית), חיזוק מיומנויות שפה (אנגלית ועברית) ופיתוח כישורי תעסוקה מקצועיים.

ג. רכיב המיועד לקידום תהליכי הלמידה של תלמידי תיכון בישראל.

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד החינוך בפרויקט ייחודי לקורסים מחליפי בגרות וקורסי הכנה לבגרות. מטרת הפרויקט הנה לאפשר חלופה פדגוגית מעמיקה ותהליכית לבחינות הבגרות הסטנדרטיות שמתקיימות כיום.

ד. רכיב המיועד לקידום תהליכי ההכשרה המקצועית של עובדי השירות הציבורי

מטה ישראל דיגיטלית מציע למשרדי הממשלה את פלטפורמת קמפוס כאמצעי לייעול ושיפור תהליכי ההכשרה וההשתלמויות עבור עובדי השירות הציבורי במשרדי הממשלה והשלטון המקומי בישראל. במסגרת מכרז מרכזי של מנהל הרכש במשרד האוצר יוכל כל משרד ממשלתי ליצור התקשרות עם ספקי תוכן והפקה נבחרים לטובת יצירה והפעלה של קורסים מקוונים לעובדים ולמוטבי משרדי הממשלה.

קישור לפלטפורמת קמפוס: campus.gov.il

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

 

אופן בחינת ההצעות בקולות הקוראים:

לכל מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל פתוחה האפשרות להגיש הצעות כתגובה לקולות הקוראים (בהתאם להנחיות המפורטות בכל קול קורא).

את ההצעות בוחנת וועדת הליווי האקדמית לנושא למידה דיגיטלית הכוללת אנשי אקדמיה בכירים אשר יש להם נגיעה לעולם הפדגוגיה הטכנולוגית או החדשנות בהוראה, בלמידה ובתקשורת מדע באקדמיה, נציג “ישראל דיגיטלית”, נציג הסטודנטים ונציגי מל”ג וות”ת.

לשם כך הוועדה נעזרת בשתי תת-וועדות שיפוט תחומיות, לתחומי מדעי הרוח והחברה ולתחומי מדעי הטבע. חברי תת הועדות נבחרו כאנשי אקדמיה מומחים בתחומם אך גם בעלי ראיה רחבה של תחומי דעת סמוכים ויכולת שיפוט של אטרקטיביות נושאי דעת לקהלים בינלאומיים, והבנה של היתרונות היחסיים של ישראל בזירה האקדמית.