לקט נתונים לקראת שנת הלימודים תשפד

קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל

הבטחת עתיד ישראל בקדמת המדע והמחקר באמצעות ההשכלה הגבוהה לצד הגדלת הסיוע והבטחת הזכויות לסטודנטים המשרתים למילואים

• מספר הסטודנטים שילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשפ"ד צפוי לעמוד על כ-332,000 בדומה למספרם בתשפ"ג.
• כ-55,000 סטודנטים המהווים כ-18% מכלל הסטודנטים משרתים במילואים.
• כ-3,000 אנשי סגל אקדמי ומנהלי משרתים במילואים בכל המוסדות להשכלה גבוהה. במערכת המתוקצבת נאמד חלקם בכ-8%.
• ההתייצבות במספר הסטודנטים באה לאחר העלייה החריגה בביקוש להשכלה גבוהה בתשפ"א בעקבות מגיפת הקורונה, שבה מספר הסטודנטים עלה בכ-24,000 סטודנטים. בתשפ"ב נשאר יציב מספר הסטודנטים ובתשפ"ג נרשמה ירידה במספרם וחזרה לממדי הביקוש שהיו קיימים לפני מגיפת הקורונה.
• בתשפ"ג למדו 331,170 סטודנטים בכל רמות התואר בכל המוסדות להשכלה גבוהה: בתואר הראשון - 254,075, בתואר השני - 65,310 ובתואר השלישי - 11,785.
• מתוך 254,075 הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון: 35% למדו באוניברסיטאות, 17% באוניברסיטה הפתוחה, 40% במכללות האקדמיות ו-8% במכללות האקדמיות לחינוך.
• מספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ממשיך לעלות בתשפ"ג ובפרט עולה חלקן של הנשים בהייטק.
• סה"כ 37,650 סטודנטים בתכניות ללימודי הנדסה בשנה"ל תשפ"ג שהם כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בנוסף למדו עוד 22,290 סטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. סה"כ כ-59,940 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים הנדרשים בין היתר לענף ההייטק, שהם כ-29% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.
• מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה גדל מתחילת העשור (תש"ע) שעבר מ-530 ל-910.
• מתחילת העשור שעבר (תש"ע) הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ-1,000 ל-2,000.

תמיכה בסטודנטים מילואימניקים:

• על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ות"ת גיבשה תכנית תמיכה בציבור הסטודנטיאלי במוסדות ההשכלה הגבוהה בתמיכת שר החינוך ויו"ר המל"ג, ובשיתוף מל"ג והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בהיקף של כחצי מיליארד ₪ במטרה לצמצם ככל שניתן נשירה וגרירת תואר של הסטודנטים שגויסו למילואים, ולצד זאת להבטיח את יציבות ואיתנות המוסדות להשכלה גבוהה שנמצאים באזורי הלחימה והעימות.
• מימון 100% משכר הלימוד לציבור הלומדים במוסדות הסמוכים לאזורי הלחימה והעימות הן בצפון והן בדרום, בדגש על המכללה האקדמית ספיר והמכללה האקדמית תל-חי. המימון יעשה ע"י תמיכה מלאה למוסדות, לצורך הענקת מלגות בגובה שכר לימודי שנתי מלא לכלל הלומדים במוסד בשנת הלימודים הקרובה, תשפ"ד.
• רשת ביטחון תקציבית עבור אותן המוסדות למשך שלוש שנות הלימודים הקרובות, אשר תבטיח השלמה לתקצוב המוסד כך שיותאם להיקף הלומדים בשנת הלימודים הקודמת תשפ"ג על מנת להבטיח את יציבות ואיתנות המוסדות. במידה ותימצא ירידה משמעותית בהיקף הלומדים גם במוסדות נוספים המתוקצבים ע"י ות"ת, ות"ת תבחן את הרחבת רשת הבטחון גם עבור מוסדות אלה.
• תמיכה במוסדות לטובת מתן מענה רחב למניעת נשירה וגרירת התואר לסטודנטים המשרתים במילואים ובני/בנות זוגם עם ילדים (עד גיל 13), לאור היקף גיוס המילואים הרחב מקרב הסטודנטים והסטודנטיות, וזאת על מנת לסייע למוסדות להעמיד מערך הוראה ראוי להשלמות עבור אותו ציבור, והכל מתוך מטרה לצמצם ככל הניתן גרירה ונשירה מהלימודים.
  כל מוסד יזכה לנתח תקציבי בהתאם להיקף הסטודנטים המשרתים במילואים באותו מוסד אשר יהיה זמין עבור מגוון שימושים, לרבות סיוע נפשי ופסיכולוגי, השלמות שיעורים, שיעורי עזר, פתיחת מועדי בחינות מיוחדים, הנגשה דיגיטלית לחומרים והרצאות, לימודים במקביל של מגוון קבוצות ועוד.
• הגדלת קרן הסיוע בשנים תשפ"ד ותשפ"ה למתן 6,000 מלגות נוספות בכל שנה, בגובה 5,000 ₪, שיופנו למשרתי המילואים.
• מעבר לכך, סטודנטים המשרתים במילואים יהיו זכאים להטבות בנוסף להטבות שכבר מעוגנות בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, שמכוחו קבעה המל"ג את כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), שהינם הכללים המחייבים את כלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל
• הענקת 2 נקודות זכות בקורס בחירה מקורסי בחירה בתחום הנלמד או מקורסי בחירה כללים, לפי בחירת הסטודנט, בעבור ביצוע של 10 ימי מילואים לפחות בשנה (אף אם אינם ברצף), למשרתי מילואים פעילים הלומדים לתואר ראשון במוסד לימוד אקדמי.
• זכאות למועד בחינה נוסף, בתוך 45 ימים ממועד הבחינה האחרון בקורס, או בסמסטר העוקב, לפי בחירת הסטודנט, לסטודנטים שנעדרו מהבחינות בשל שירות מילואים.
• מתן אפשרות להאזנה או צפייה בשיעורים או קבלת סיכום כתוב של השיעורים, לסטודנטים שנעדרו מהלימודים בשל שירות מילואים. על המוסדות לפעול למציאת פתרונות לעמידה בהוראה זו בדרך טכנולוגית או בכתב, ובכלל זה באמצעות מתן פתרונות לסוגיית זכויות היוצרים, ככל שקימת.
• בכל מוסד אקדמי יש רפרנט בכיר לטיפול בסטודנטים המגוייסים למילואים, ואליו הם יכולים לפנות בכל מקרה ובעיה פרטנית - הרשימה המלאה.

הגדלת שיעור הנשים באקדמיה

• שיעור הנשים באקדמיה ממשיך לעלות: כ-60% מהסטודנטים באקדמיה - נשים. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 59% בתואר הראשון, 65% בתואר השני ו-54% בתואר השלישי.
• גידול במספר הנשים שלומדות לימודי הייטק – בשנים תש"ע-תשפ"ג גדל כמעט פי שלושה מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) מ-2,620 ל-7,720 בתשפ"ג, וגדל ב-48% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה: מ-8,580 סטודנטיות בתש"ע ל-12,700 סטודנטיות בתשפ"ג.
• הושק מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמינהל המוסדות להשכלה גבוהה.

הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות

הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: בשנת תשפ"ג כ-66,250 סטודנטים המהווים כשליש מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של הסטודנטים ביישובים אלו בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת שבהן עמד חלקם על 39% מהלומדים לתואר ראשון, בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלו שעמד על 40%.

• הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: 61,550 סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה בתשפ"ג, המהווים כ-19% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 21% מחלקם באוכלוסייה. זהו גידול של 137% מתש"ע.
• תכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: גידול של פי 1.5 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במהלך התכנית הרב שנתית – מ-2,940 בתשע"ה ל-4,500 בתשפ"ג. שיעורם בקרב הסטודנטים – 1.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה – 1.7%.
• גידול במספר הסטודנטים החרדים: מתחילת העשור הקודם שילש עצמו מספר הסטודנטים החרדים, מכ-5,500 בתשע"א לכ-16,545 בתשפ"ג - 5% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13% מחלקם באוכלוסייה.

בינלאומיות בהשכלה הגבוהה

• דירוג ה- OECD: ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית – 51% מבני 64-25 לעומת 40% בממוצע מדינות ה-OECD.
• ממשיכים לקדם את הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה: כ-12,000 סטודנטים בינלאומיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.

פרופ' יוסי מקורי, יו"ר הות"ת: "פתיחת שנת הלימודים מעידה על עוצמתה של מדינת ישראל שמתבטאת לא רק בעוצמה הצבאית אלא גם בעוצמת ההשכלה וברצון להצטיין, לחקור ולהתפתח. עם כל המורכבות של פתיחת השנה האקדמית בעת הזאת, אני יודע שהדבר מבטיח את עתיד ישראל בקדמת המדע והמחקר ואת חוסנה. הות"ת משקיעה השנה חצי מיליארד ₪ באקדמיה הישראלית, על מנת להבטיח את יציבותה ולשמר את מעמדה הייחודי כחוד החנית של המצוינות בישראל".

ד"ר ורדה בן שאול, מ"מ מנכ"לית מל"ג-ות"ת: "השנה האקדמית שנפתחת תהיה מותאמת לצרכי הסטודנטים והסגל האקדמי שעודנו במילואים. המל"ג ביחד עם המוסדות האקדמיים עשו מאמצים כבירים כדי לדאוג לסטודנטים במילואים, לסטודנטים שפונו מבתיהם, ולסטודנטים שנפגעו פיזית ונפשית, לצד שמירה על הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים של ההשכלה הגבוהה בישראל. נמשיך לעקוב מקרוב גם בהמשך השנה כדי לוודא שהסטודנטים המשרתים במילואים והסטודנטים שנפגעו ימשיכו לקבל את כל הסיוע האפשרי".